• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    ראש ממשלת הודו נהרנדרה מודי אילוסטרציה: depositphotos.com

    הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר

    מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

    אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

    ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

    ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

    שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

    ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

    ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

    לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

    Trending Tags

    • בישראל
      יגאל רותם. קרדיט צילום דני כתרי

      יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור

      שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

      טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI

      תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC. צילום יחצ

      ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם"

      מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

      אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

      אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

      ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

      ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

      דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        ראש ממשלת הודו נהרנדרה מודי אילוסטרציה: depositphotos.com

        הודו משיקה מיזם לאומי לתפיסת נתח מהשוק העולמי של תעשיית השבבים בהיקף טריליון דולר

        מעבדי INTEL XEON 6. צילום יחצ

        אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

        ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

        ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

        שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

        ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

        ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

        לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

        Trending Tags

        • בישראל
          יגאל רותם. קרדיט צילום דני כתרי

          יגאל רותם מונה לחבר דירקטוריון בחברת ולנס סמיקונדקטור

          שלוחת טאואר סמיקונדקטור בנתניה. צילום מתוך אתר החברה

          טאואר סמיקונדקטור ו-Xscape Photonics  מודיעות על פיתוח טכנולוגי פורץ דרך – שבב הלייזר הרב-גלי הראשון בתעשייה המיועד למרכזי נתונים מבוססי AI

          תמרה בקשט, מנכ"לית VisIC. צילום יחצ

          ד"ר תמרה בקשט בראיון ל-CHIPORTAL: "האינוורטר הוא הלב של הרכב החשמלי – ו־GaN הוא מה שמזרים בו את הדם"

          מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

          אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

          אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

          ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

          ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

          דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מאמרים ומחקרים מחקרי שוק “החדשנות במאה ה-21 תהיה בממשק של הביולוגיה והטכנולוגיה”

          "החדשנות במאה ה-21 תהיה בממשק של הביולוגיה והטכנולוגיה"

          מאת אבי בליזובסקי
          01 יולי 2014
          in מאמרים ומחקרים, מחקרי שוק
          CHIPCLUB_0614
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp

          כך אמר פרופ' סימון ליצין, מרצה באוניברסיטת  ת"א ו-CTO בחברת   StoreDot במסגרת פנל מומחים תחת הכותרת 'שבבים של מהפכה' שהתקיים במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי בשבוע שעבר

          מימין לשמאל: שלמה גרדמן, ד"ר מתי רן, פרופ' אילון ועדיה, פרופ' מתי מינץ, פרופ' סימון ליצין בכנס מועדון השבבים, 23 ביוני 2014. צילום: שמואל אוסטר

          "החדשנות במאה ה-21 תהיה בממשק של הביולוגיה והטכנולוגיה". ציטוט זה, המיוחס לסטיב ג'ובס המנוח, פתח את פנל המומחים בנושא: שבבים של מהפיכה  – האם שבבי העתיד טמונים בשילוב הנכון בין ביולוגיה, כימיה ופיסיקה במסגרת מפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים ב-23 ביוני 2014 בת"א בהשתתפות  פרופ' סימון ליצין, מרצה באוניברסיטת  ת"א ו-CTO בחברת ,StoreDot פרופ' מתי מינץ, מרצה באוניברסיטת  ת"א וחוקר בתחום ממשקי מוח מכונה וד"ר תום רן, חוקר בתחום המחשב הביולוגי, מכון ויצמן למדע. מנחה, שלמה גרדמן, יו"ר מועדון השבבים הישראלי.

          לכתבות הקודמות על מפגש זה של מועדון השבבים:

          • החלום של הננו אלקטרוניקה יתגשם באמצעות הביולוגיה – פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן
          • "המטרה – להבין כיצד המוח פועל ולהפיק מכך גם תובנות לתחומים אחרים" –  פרופ' אילון ועדיה, האוניברסיטה העברית

          פרופ' ליצין: "סטיב גו'בס אמר שהחדשנות במאה ה-21 תהיה בממשק של הביולוגיה והטכנולוגיה, אני מסכים איתו. אנחנו רוצים לנצל את המולקולות בטבע למימוש של מכשירים אמיתיים בחברת STOREDOT."

          "הסיפור התחיל כשקראתי מאמר בנייצ'ר ב-2010 על מחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב על ידי פרופ' אודי גזית וגיל רוזנמן על שימוש בפפטידים לייצור של ננו-דוטס – נקודות קטנות. בחולי אלצהיימר פפטידים מתחברים בעצמם לננו צינורות וגזית ורוזנמן למדו איך לעצור את התהליך באמצע  ולייצר ננו-דוט אורגניים קטנים ואחידים בגודלם. באותו זמן עבדתי במקביל לאוניברסיטה גם בחברת סנדיסק, ובדקתי לפיכך שימוש בננו-דוט ממתכות בזכרונות מסוג פלאש. ניגשתי לגיל רוזנמן והתחלתי לשאול שאלות על תכונות פיסיקליות, התברר שהמדע לא יודע לענות על השאלה הזו. הקמנו קבוצת מחקר, ודורון מאירסדורף הצטרף אלינו. מהמחקר הזה צמחה חברת סטור-דוט שהחלה לפעול לפני שנה, ונמצאת בסבב שני של גיוס כסף. אנחנו מתרכזים בשתי אפליקציות שינוי צבע במסכים בדרך הרבה יותר יעילה וזולה ובסוללות שניתן לטעון אותם ב-30 שניות.

          פרופ' מתי מינץ, מרצה באוניברסיטת  ת"א וחוקר בתחום ממשקי מוח מכונה סיפר על המחקרים שהוא עורך בביה"ס למדעי המוח, בשיקום תפקודים התנהגותיים בעקבות פגיעה מוחית. " הרבה מחקרים בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה מראים כי במשך השנים או כתוצאה מתאונות נפגעים איזורים קטנים בהמוח ושמתפקדים בצרוה לא נכונה, זה נכון בזקנה כאשר משתבש תפקודם איזורים קטנים במוח שאחראים על פעולות מוטוריות פשוטות כמו בליעה או נשימה . הרעיון הוא לקחת איזור במוח ולראות אם ניתן לקלוט את המידע בכניסה לאותו איזור, לעבד אותו בחוץ, ולהחזיר את המידע ליציאה מאותו רכיב מוחי.

          "ברגר, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס חקר בהקשר זה את ההיפוקמפוס, האיזור האחראי על הזכרון, התפיסה המרחבית והעברת זכרון מטווח קצ רלטווח ארוך. הוא תוקע הרבה מאוד אלקטרודות בכניסה להיפוקמפוס וביציאה ממנו ובדרך הוא מפעיל שבב המכיל אלגוריתם המתרגם קלט לפלט. בניסוי שעשה בעכברים הוא הצליח לשקם את זכרונם, ואולם התקשה ללמד אותם דברים חדשים אלא רק לחקות את מה שעשו בעבר. הקבוצה שבניתי יחד עם מהנדסים באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מספר קבוצות באירופה מבקשת להחליף איזור בהיפוקמפוס בהעתקה של מעגל מוחי. העתקנו בשבב מעגל עצבי במוח הקטן שאחראי על למידה מוטורית. חיברנו את זה לשני מסלולי הכניסה למוח הקטן ולפלט. כשמוציאים את איזור הלמידה החיה משתמשת במעגל החליפי שמאפשר לה ללמוד דברים חדשים. החסרון – אני לא יודע לחקות את מה שהמוח הקטן למד בעבר. אנחנו יכולים לתת לאדם את המערכת שתוכל ללמוד מחדש את מה שלמד כשהיה ילד. אבל כאמור המחקר נמשך."

          ד"ר תום רן  חוקר בפרויקט המחשב הביולוגי של מכון ויצמן מספר על טיפות מים שיכילו טריליוני מחשבי DNA, יסיירו בגוף ןידעו לזהות תאים סרטניים. "יישומים מעניינים אחרים לטכנולוגיה היא הנדסה גנטית של חיידקים כך שיוכלו לעכל נייר ולהפכו לסוכר, מדפסת תלת ממדית שבה ניתן יהיה לבנות רקמות – וכבר הדפיסו באמצעותה דם מלאכותי וכליות לעכברים. היום ניתן להזמין קופסה, לירוק לתוך המבחנה וכעבור שבוע לקבל מידע אם יש לי נשאות לגנים סרטניים, ולכונן את הדיאטה, ואפילו יותר מפחיד, מציעים סקירה גנטית ואיך הילד ייראה. יש בנקי זרע שמציעים לסמן תכונות. הטכנולוגיה תוכל אפילו לסייע בהחייאת זנים – מהממותות ועד האדם הניאנדרטלי."

          "ואולם לצד היתרונות ישנו החשש שחברות הביטוח ינצלו את הטכנולוגיה לרעה ויקבעו פרמיות גבוהות לנשאים גנים סרטניים לדוגמה, או החשש שכל ילד יוכל להדפיס וירוס אבולה במדפסת תלת ממדית ותיתחיל מרוץ של וירוס ואנטי וירוס גם בחיים האמיתיים".

           

          מנחה הפאנל שלמה גרדמן: "כל מה שראינו פה ללא ספק מדהים ושאנו חייבים הלתאים את עצמנו לחיים בעולם משתנה. האם אנו בפתחה של  אחת המהפכות הטכנולוגיות ושהגוף האנושי והמיחשוב משתפים פעולה יותר מאי פעם?

          פרופ' מינץ: "קל להגדיר כל דבר שמשתנה כמהפכה. השאלה לאיזה כיוון המהפכה הולכת. אני לא מסכים עם פרופ' ועדיה שאמר המהפכה תהיה לכיוון של ביולוגיה ואלקטרוניקה. לאלקטרוניקה יש חלון הזדמנויות מאוד קצר. הביולוגיה תתפתח כל כך שהאלקטרוניקה תהיה מיותרת. ראינו איזה סוג של מחשבים יוכלו להיות. מדובר על האפשרות לשחזר את הביולוגיה ולחבר אותה עם טכנולוגיה אבל אנשים שעובדים בחיבור עם אלקטרוניקה כמוני יודעים שיש לנו זמן קצוב עד שהביולוגים יכנסו לסיפור ואז תהיה מהפכה."

           

          פרופ' ליצין: "אני רוצה שלא נתבלבל פה כי יש שני כיוונים – שימוש של אלקטרוניקה סטנדרטית למטרות של שיפור התפקוד של הגוף, של הבריאות שלנו ופה אנו באמצע המהפכה. עדיין המערכת יותר מדי שמרנית והרגולטורים לא נותנים להתערב בחיים של בני אדם אבל רואים פריצת דרך גדולה. הכיוון השני הוא שימוש בחומרים אורגניים לבניית תהליכים חדשים כמו באלקטרוניקה כאן אנו בתחילת הדרך. יש מעט חברות ורעיונות אבל אני מאמין בכיוון ותוך 10-20 שנה נראה המון אפליקציות ושימוש נרחב בחומרים ביולוגיים."

          ד"ר רן: "ב-DNA שלנו יש 3 מיליארד אותיות ומספיק טעות באחת מהן כדי שלאדם יהיה סיסטיק פיברוזיס. הקונספט של המיחשוב יהיה אותו קונספט, והמשמעות היא שהוא יהיה בתוכנו, זו תהיה מהפכה."

           

          גרדמן: "היום רוב המחשבים בנויים על פי מכונת פון ניומן – עיבוד טורי, המוח בנוי בדרך של עיבוד מקבילי ורשת נוירונים יותר יעילה. האם אתם חושבים שבשנים הקרובות ישתנה כל עולם המיחשוב לכיוון של עיבוד נוירוני שדומה למבנה של המוח?

          ד"ר רן:  "יש מערכות מיחשוב מקביליות לא מעטות, אבל המוח לאו דווקא עובד במקביל. החוויה שלנו היא טורית:  מחשבה אחרי מחשבה. בעידן המיחשוב הביולוגי נראה 3 טריליון מחשבים בטיפה אחת, כלומר אינספור מחשבים שעובדים במקביל. ניתן יהיה לפתח מחשבים ביולוגים שיבקרו זה את החלטתו של זה. כידוע כל נשירת השיער נובעת בגלל שהיום רושמים תרופות לא מדויקות. יהיו מחשבים שיבדקו אחד את השני – אחד יבדוק חולי השני יבדוק בריאות."

          פרופ' ליצין: "כשמדברים על מהפכות, צריך לזכור שכבר לפני 20 שנה דיברו על מחשבים קוונטייםץ חשבו שעוד 5-10 שנים הם יחליפו את המחשבים הרגילים. האמת היא באמצע. כמובן אני מאמין שיהיו תהליכים שניתן יהיה לבצע ביעילות גבוהה יותר ברשתות נוירונים אבל אני לא מאמין שהם יחליפו את המחשבים הקיימם. אני מאמין שיהיה פתרון משולב אך אנחנו בשלב די התחלתי שלו."

          פרופ' מינץ: "אני לא יודע אם תהיה מהפכה בתחום המחשבים אבל בוודאות אנו בפתחה של מהפכה בתחום המוח. כמה תאים אני מסוגל למדוד בו זמנית? אחד, שניים, שלושה. אם אני בונה את המעגל בצ'יפ אני יכול עכשיו לדעת מה עושה כל רכיב בו זמנית. המהפכה תתבצע באמצעות החיבור לאלקטרוניקה אני מרוויח עכשיו ידע על המוח עצמו. באמצעות חיבור לאלקטרוניקה אוכל להבין טוב יותר איך המעגל עובד, אפילו ועדיה שעובד עם הכי הרבה לאקטרודות לא מצליח לייצר את האינפורמציה ממעגל כל כך קטן."

          גרדמן, פונה בשאלה לפרופ' ליצין: לאן ניתן להגיע כתוצאה מהשימוש במוצרים ביו-אורגניים?

          פרופ' ליצין: "הרעיון הראשון שראיתי בהקשר זה היה שיפור זכרון המחשבים כתוצאה ממחקר על אלצהיימר (שזה רעיון מעניין כשלעצמו כי מדובר במחלה הפוגעת בזכרון)., אבל אני מאמין שיש עוד המון תהליכים בגוף האדם שעדיין איננו מבינים וניתן יהיה ללמוד מהם ולהשתמש בידע הזה באפליקציות עתידיות. את השימוש בננו-דוטס למסכים גילינו במקרה, כאשר נסינו למכור את הזכרונות ולא היו להם קונים, אבל אחד הלקוחות, חברה גדולה באסיה, הציעה שנבדוק את התכונות האופטיות של הנקודות הקוונטיות. כל העניין הוא לשאול את השאלות הנכונות."

          גרדמן – לפרופ' מינץ , עד כמה אנו קרובים לשבבים ביוממטיים?

          "תלוי לאילו מחלות. לאלצהיימר כנראה לא נוכל למצוא פתרון משום שזו מחלה דיפוזית, התוקפת בהרבה מקומות בקליפת המוח. אבל יש מחלות נוירולוגיות וגם פסיכיאטריות שאפשר למקם אותם לגרעין אחד קטן לגרעין עוד יותר קטן – של עשרות ומאות תאים, ואם יש מחלה כזו עם בעיות של בליעה או בעיות של מוטוריקה עדינה. אפשר לחבר מעקף, אפילו בלי להוציא את האיזור הפגוע עד שהוא ישתקם. כדי לפתח מעגל סגור שבו יקלטו את האותות המגיעים לאיזור קטן במוח, יעבדו את המידע בשבב חיצוני ויחזירו את התשובה למעגל, הדבר דורש ידע באנטומיה ובפיסיולוגיה.

          היום מדברים לא רק על שיטות חשמליות שהרזולוציה שלהן נמוכה, אלא גם על  גריה באינפרה ובאמצעים אחרים. הדברים הללו נכנסים בצורה מאסיבית. בכל אופן אם נצליח בעתיד בהחלפה של איזורים קטנים אך חיוניים במוח, הנכדים שלנו יוכלו להגיע ל-150.

           

          גרדמן, לד"ר רן: כבר בשנת 2001 הציגו פרופ' אהוד שפירא מחשבים ביולוגים, כיום אתה וחבריך מנסים לפתח מערכות שיסירו בגופנו ויגלו מחלות בשלבים מוקדמים, עד כמה התקדמתם?

          "יש כבר יישומים, למשל התרופה למלריה, שעד כה היתה יקרה כי ריכוז החומר הפעיל בצמחים נמוך מאוד, מיוצרת כיום בכמויות ענק בידי חיידקים כמו שמייצרים היום אינסולין. מדובר בפרויקט שיקח המון שנים, באם נשקיע את המשאבים הדרושים."

          גרדמן: מה עמדתכם באשר לחשש הציבור מפני שימוש לרעה בטכנולוגיה? הזכרתם דברים כגון שכפול וירוסים, שליטה במוח שאנשים או ארגונים יוכלו לעשות בשנים הקרובות, איך מונעים זאת?

          פרופ' מינץ – לפני כ-15 שנה הרציתי באירופה על שבב שיחליף חתיכה של המוח. ההרצאה הוקלטה והוצגה לאחר מכן בלי ידיעתי בועידה שעסקה באתיקה בה הושמצתי. ביקשתי להופיע שנה אחר כך באותו כנס, לקחתי אנשים מאירלנד שמייצרים אלקטרודות, רופא שעובד בגרנובל שמשתיל אלקטרודות לחולי פרקינסון והראינו את היתרונות של הטכנולוגיה. כמובן שניתם להשתמש בכל טכנולגיה לרעה והשאלה היתה מי האחראי?

          "גם המדענים צריכים להיות אחראים. לאחרונה התפרסמו מחקרים מיפן שהראו לכאורה כי ניתן לבנות מולקולות בצורה מדהימה. התברר שזו הייתה רמאות והמוסד האקדמי, שהעסיק  מאות חוקרים נסגר. גם ממסד המדע עצמו שומר על עצמו לא לעשות משהו מעבר למה שמותר. אבל כמובן כמו בכל חברה מתוקנת מישהו צריך לעמוד מבחוץ.  בוש עשה את זה בזמנו כשהגביל את המחקר בתאי גזע, אובמה ביטל החלטה זאת. פרופ' אסא כשר אמר שעוד לא היתה טכנולוגיה שהצליחו לעצור השאלה היא לא האם לעצור את התפתחות אלא האם לאסור את השימושים השליליים שלה.

          ד"ר רן: אין מה לחשוש מארגונים. עבור אל-קעידה, מחשבים ביולוגיים זה OVERKILL. יותר ק ל להם לשלוח מטוסים להתנגש בבנינים, אינני חושש מחוקרים באקדמיה אך באמת מודאג מגאונים בכל מיני גראז'ים. אם סטיב גו'בס יכול היה לבנות את אב הטיפוס של המחשב בגראז', אנשים יכולים לאסוף דברים מהטבע ולתכנן אותם מחדש בלי פיקוח.

          פרופ' ליצין: "אני מסכים עם תום. המודל הסטנדרטי של איומים בחברה מתוקנת באים לא מהדברים החכמים. מפתחי הקאסמים לא משתמשים במשוואות. הטכנולוגיות הלו חכמות מדי כדי שיהיו במרכז האיומים. רוב האנרגיה שלנו תלך למאבק נגד איומים הרבה יותר פשוטים מאשר כניסה למוח שלנו."

          פרופ' אילון ועדיה ביקש להעיר לחברי הפאנל ואמר: לכל הפסימיסטים ביכולת לבקר את השימוש בטכנולוגיות החדשות לרעה, הדבר החשוב הוא לא לתת לפוליטיקאים שום כוח בעניין הזה.


          {loadposition content-related}
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          אדם שמוס. צילום: גילי יעקב
          בינה מלאכותית (AI/ML)

          הקאמבק הגדול של השיחה הטלפונית

          כיתוב תמונה: חוקרים מ-TUM, מפרינסטון ומוצרי Google Quantum AI השתמשו במחשב קוונטי כדי לדמות את האינטראקציות המורכבות שמתוארות בתיאוריות כיול – המסגרות המתמטיות מאחורי הכוחות היסודיים של הטבע. המחשב הקוונטי של גוגל. קרדיט: יחצ
          מיחשוב קוונטי

          מהם חוקי היקום? המחשב הקוונטי של גוגל מגלה

          פולסי לייזר מחוללים שינויים אלקטרוניים בסולם קופראט, ויוצרים מצבים קוונטיים ממושכים שנמשכים בערך פי אלף מהרגיל. קרדיט: בראד בקסלי / Part to Whole
          מיחשוב קוונטי

          הקפאת זמן קוונטית: לייזרים מקבעים מצבים קוונטיים פי אלף יותר זמן

          מיחשוב קוונטי. אילוסטרציה: depositphotos.com
          מיחשוב קוונטי

          קרן לייזר אחת מגנה על אטומים מפני אובדן מידע

          הפוסט הבא

          האם שכר של 269,000 ש"ח למנכ"ל חברת שבבים בקשיים הוא מוצדק?

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים…
          • אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive…
          • השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת…
          • ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR…
          • אינטל ו-AWS  מטיסות את מהירות הזיכרון בענן פי 2.5

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס