כך אומר בראיון ל-CHIPORTAL רן סנדרוביץ', מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, במהלך כנס משותף ראשון למהנדסי תקשורת מכל קווי המוצרים. אינטל מעסיקה בישראל כ-7,000 מהנדסי פיתוח. למעלה מאלף מהם בתחום התקשורת
רן סנדרוביץ', מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל. צילום: אבי בליזובסקי |
מהנדסי תקשורת שרוצים לפתח קריירה מוזמנים לאינטל כך אומר בראיון ל-CHIPORTAL רן סנדרוביץ', מנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל. הראיון התקיים במהלך כנס משותף ראשון למהנדסי תקשורת מכל קווי המוצרים. אינטל מעסיקה בישראל כ-7,000 מהנדסי פיתוח. למעלה מאלף מהם בתחום התקשורת.
לדבריו, לאחר שלב הסטרטאפ, כאשר חברות ישראליות נרכשות על ידי חברות רב לאומיות, והפיתוח נשאר בארץ, נוצרת הזדמנות טובה למהנדסים שפיתחו את המוצרים להתקדם לפיתוח מוצרים מתקדמים יותר.
"מרכזי הפיתוח של אינטל בתחומי המיחשוב מייצרים מוצרים שנמכרים בעשרות מיליארדי דולרים. מעבדי הדור השביעי שהשקנו בשנה שעברה, גם רבים ממוצרי ה-CORE BASE מובלים בישראל. אני לא חושב שיש עוד חברה שמתבססת כך על טכנולוגיה ישראלית."
"במשך השנים בנינו את התובנה שמחשב שלא מדבר עם המחשבים אחרים לא מעניין. אינטל תמיד נסמכה על כוח האדם הטוב בישראל, הן בגידול פנימי והן באמצעות רכישות. אני אישית הגעתי דרך רכישתה של חברת ליבית. אליה הצטרפתי לאחר שחרורי מיחידה 8200. היייתי העובד האחרון של ליבית ופיתחנו את מודם הכבלים הראשון בהסטוריה, שנקנה על ידי טקסס אינסטרומנטס. אחרי הרבה תפקידי הנדסה הובלתי את ההיבט העסקי של תחום של טכנולוגיה רחבת סרט בטקסס אינטסטרומנט והייתי בתפקיד בעת רכישת החטיבה על ידי אינטל. עד היום מהווים המודמים הללו אחד מהרכיבים הגדולים של התקשורת הביתית, וכבר אנו בדור השביעי שלהם."
"אינטל היום איננה חברה של מחשבים אישיים אלא של מידע. אם רוצים להבין את אינטל החדשה, תעקבו אחרי הנתונים. במקום שעוברים הרבה נתונים והיכן שצריך יכולת עיבוד חזקה. לא ימצאו אותנו בגלאי עשן אבל בעיבוד ומיצוי המידע שהם מייצרים ובקבלת החלטות – שם תמצאו את אינטל. אינטל היום היא חברת תקשורת מקצה לקצה. מכשיר טלפון חכם ייצר בשנת 2020 כ-1 עד 1.5 גיגהביט מידע ליום. מכונית אוטונומית תייצר 4 טרהבייט של נתונים ביום, כאילו היא שומעת 750 אלף שירים או רואה מעל 500 שעות וידאו מדי יום."
"במקומות שמייצרים הרבה נתונים, עושם גם עיבוד בקצה, אבל בכל מקרה עדיין נדרשים להעביר הרבה נתונים לענן, ומייצרים ממנו כלכלה של מיצוי מידע. אינטל פעילה מאוד בכל הקונסורציומים והפורומים המקדמים את הדור הסלולארי החמישי 5G. אנחנו מכינים את העולם לתקשורת ממכונה למכונה. למעשה אנחנו מתאימים את תשתיות התקשורת כך שירוצו על תשתיות מיחשוב סטנדרטיות. מכיוון שהדור החמישי יעביר נפח עצום של מידע, אנו נדרשים להכין תשתיות תקשורת אצל חברות הטלקום."
פיתוח מערכות התקשורת באינטל ישראל מתחלק בין חמישה תחומים שונים:
• תחום התקשורת בספקטרום לא מנוהל – WIFI, WIGIG, בלותות' – כל הקשירו לרשתות ביתיות, שדות תעופה ערים חכמות ועוד
• WIRED Connectivity בתוך המכשירים ובין המכשירים. תקן USB type c יאפשר להכניס את כל פרוטוקולי התקשורת במהירות 40 גיגה לשניה עם מחבר אחד.
• הבית המחובר – מודמי גישה ל-WIFI ותקשורת רחבת סרט על הכבלים במהירות של עד 5 גיגה לשניה. בתחום זה אנו מציגים את פומה 7, שהוא למעשה הדור השביעי של המוצרים שפותחו בליבית.
• דטה סנטר – הקבוצות בישראל מיצרות את תקשורת האתרנט בתוך הדטה סנטר, בקצבים שעולים על 100 גיגהביט לשניה שיאפשרו לדוגמה לימוד מכונה. בתוך הרשת מדברים על בין 100 מגביט ל-10 גיגהביט ובתוך הענן מדברים על מאות גיגהבייט לשניה.
• אנחנו מייצרים אינטגרציה אם זה ברמת המערכת או ברמת הסיליקון שמקטינה את העלויות ומשפרת את יעילות צריכת החשמל ונהנית מחוק מור שעוזרת לנו להוריד את עלות הייצור.
לסיכום אומר סנדרוביץ': אינטל היא אחד המעסיקים הגדולים בתחום התקשורת. מה שמייחד את אינטל ישראל מלבד ההתמחויות הללו הוא שיש לנו תחומים בהם אנו מובילים בתוך אינטל המהווים הם מנוע צמיחה גם של אינטל העולמית וגם שלנו בארץ.
{loadposition content-related} |